דמי מחלה 2026: יום ראשון 0%, ימים 2 ו-3 חצי שכר, ומהיום הרביעי 100%
חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976 קובע סולם תשלום בשלוש מדרגות: על יום המחלה הראשון לא משולם דבר, על הימים השני והשלישי משולמת מחצית דמי מחלה, ומהיום הרביעי ואילך משולמים דמי מחלה מלאים. סעיף 5 לחוק מגדיר דמי מחלה כגובה שכר העבודה שהעובד היה זכאי לו, ולכן בפועל מדובר ב-0% ביום הראשון, 50% בימים 2 ו-3, ו-100% מהיום הרביעי. עובד צובר יום וחצי לכל חודש עבודה מלא, עד תקרה מצטברת של 90 ימים.
המבנה שכדאי להבין: ההפסד נעצר, הוא לא גדל עם אורך המחלה. יום אחד אינו משולם כלל, ושני חצאי ימים מצטרפים ליום שכר נוסף, ומהיום הרביעי השכר מלא. לכן מחלה של שלושה ימים ומחלה של שבועיים עולות לעובד עד שני ימי שכר, ולא יותר. כמה מזה באמת ירד בתלוש תלוי גם באיזה יום בשבוע התחילה המחלה, ועל כך בהמשך.
כמה משלמים על כל יום מחלה ב-2026?
הסולם לא השתנה ב-2026. שיעורי התשלום נקבעו בתיקון מס' 4 לחוק דמי מחלה, שפורסם ב-28.03.2011 ונכנס לתוקף ב-01.04.2011, והם החלים היום.
| יום ההיעדרות | לשון החוק | שיעור מהשכר |
|---|---|---|
| יום ראשון להיעדרות | אינו מזכה בתשלום | 0% |
| ימים שני ושלישי | מחצית דמי מחלה | 50% |
| יום רביעי ואילך | דמי מחלה מלאים | 100% |
שימו לב לנתון ישן שעדיין מסתובב ברשת: 37.5% ו-75%. אלה היו השיעורים לפני תיקון מס' 4, כשסעיף 5 הגדיר דמי מחלה כ-75% מהשכר במקום כגובה השכר. מבנה המדרגות היה זהה גם אז, והתיקון שינה את השיעור ולא את החלוקה לימים. יש עמודים באינטרנט שעדיין מציגים 37.5% כמצב הקיים, ומי שרואה את המספר הזה קורא מקור שלא עודכן מאז 2011.
"100% מהשכר" אינו 100% מהברוטו בתלוש. סעיף 6 לחוק מגביל את בסיס החישוב לחמישה רכיבים בלבד: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר, תוספת משפחה ותוספת מחלקתית או מקצועית. שעות נוספות, בונוסים, החזרי נסיעות וכוננויות אינם נכללים. עובד שמנסה לגזור את דמי המחלה מהברוטו הכולל שלו יקבל מספר גבוה מדי.
הסולם שבחוק הוא רצפת מינימום. הסכם קיבוצי או חוזה עבודה יכולים לקבוע תנאים טובים יותר, למשל תשלום מלא כבר מהיום הראשון, ובמקומות עבודה מאורגנים רבים זה אכן המצב, וסעיף 12 קובע שעובד שזכאי משני המקורות בוחר את הטוב לו. החוק עצמו הוא חוק שיורי: הוא חל על עובד שעניין התשלום בתקופת מחלה אינו מוסדר לגביו בהסכם קיבוצי, וכשיש הסכם, ההסכם הוא שחל.
כמה ימי מחלה צוברים, ומה התקרה?
סעיף 4 קובע צבירה של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא, ולא יותר מ-90 ימים מצטברים, בניכוי ימים שכבר נוצלו. 90 הימים אינם מכסה שנתית אלא תקרת זכאות מצטברת, וזו טעות קריאה נפוצה. חודש עבודה מלא מוגדר בחוק כ-25 ימי עבודה, או 21 ימים במקום שנהוג בו שבוע עבודה של חמישה ימים, וחודש חלקי מזכה בצבירה יחסית.
יום וחצי לחודש הם 18 ימים בשנה, ולכן עובד מגיע לתקרת 90 הימים אחרי 60 חודשי עבודה מלאים, כלומר חמש שנים. הטבלה הבאה היא חישוב אריתמטי שלנו על שיעור הצבירה שבחוק, בהנחת עבודה רצופה ומלאה ובלי ניצול ימים בדרך.
| ותק | ימי מחלה צבורים |
|---|---|
| שנה אחת | 18 |
| שנתיים | 36 |
| שלוש שנים | 54 |
| ארבע שנים | 72 |
| חמש שנים ואילך | 90 (תקרה) |
הצבירה אינה מתאפסת בכל החלפת מעסיק. לשון החוק היא "אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה". שתי החלופות מכוונות: עובד שנשאר באותו מקום עבודה כשהמעסיק מתחלף, למשל כשקבלן ניקיון, שמירה או הסעדה מוחלף במכרז או כשהחברה נמכרת, ממשיך לצבור ואינו מתחיל מאפס. מי שעובר למקום עבודה אחר לגמרי, לעומת זאת, כן מתחיל מאפס.
כמה כסף מחלה עולה לעובד בפועל?
הטבלה הבאה מתרגמת את ההפסד לשקלים. היא חישוב שלנו ולא נתון שמתפרסם, ומציגה את ההפסד המרבי, כלומר מחלה שימיה הראשונים נופלים על ימי עבודה. ההנחות שלנו במפורש: שווי יום עבודה הוא השכר החודשי חלקי 22, והעובד במשכורת חודשית קבועה. שורת המינימום מבוססת על שכר המינימום שנכנס לתוקף ב-01.04.2026, 6,443.85 ₪ לחודש למשרה מלאה ו-35.40 ₪ לשעה. שתי השורות האחרות הן סכומים מונחים להדגמה.
| שכר חודשי | שווי יום | מחלה של יום | מחלה של יומיים | 3 ימים ומעלה |
|---|---|---|---|---|
| 6,443.85 ₪ (מינימום) | 292.90 ₪ | 292.90 ₪ | 439.35 ₪ | 585.80 ₪ |
| 10,000 ₪ (מונח) | 454.55 ₪ | 454.55 ₪ | 681.82 ₪ | 909.09 ₪ |
| 15,000 ₪ (מונח) | 681.82 ₪ | 681.82 ₪ | 1,022.73 ₪ | 1,363.64 ₪ |
העמודה האחרונה היא הנקודה: ההפסד מתייצב על שני ימי שכר ואינו גדל אחרי היום השלישי, כי מהיום הרביעי השכר משולם במלואו. דווקא המחלה הקצרה נפגעת יחסית הכי חזק, כי יום היעדרות בודד מפסיד יום שכר שלם.
למה חשוב באיזה יום בשבוע נופלת המחלה
התשובה בסעיף 2(ב), שמבחין בין שני סוגי עובדים. אצל עובד במשכורת תקופת המחלה כוללת את כל ימי המחלה, לרבות ימי מנוחה שבועית וחגים. אצל עובד בשכר, שעתי או יומי, ימי המנוחה והחגים אינם נמנים.
לעובד במשכורת יש לכך שתי השלכות הפוכות: ימי שישי ושבת שבתוך המחלה שורפים ימים מהמכסה הצבורה, אבל כשהם נופלים על המדרגות הנמוכות ההפסד הכספי בפועל קטן מההפסד המרבי שבטבלה, כי ממילא לא היה משולם עליהם שכר. לכן מחלה שמתחילה בתחילת השבוע יקרה יותר לעובד ממחלה באותו אורך שמתחילה לקראת סופו. זה מסביר למה שני עובדים עם אותו מספר ימי מחלה רואים הפרשים שונים בתלוש.
מי משלם, המעסיק או הביטוח הלאומי?
במחלה רגילה משלם המעסיק, מכיסו ועל חשבון ימי המחלה הצבורים של העובד. הביטוח הלאומי אינו משלם דמי מחלה ואין טופס תביעה שמגישים לו. זו טעות נפוצה: אנשים מחפשים תביעת דמי מחלה בביטוח הלאומי ולא מוצאים, כי היא לא קיימת.
פגיעה בעבודה או מחלת מקצוע הן עולם אחר, וגם שם המעסיק משלם ראשון. התשלום נקרא דמי פגיעה, ולפי סעיף 94 לחוק הביטוח הלאומי המעסיק משלם את 12 הימים הראשונים, והביטוח הלאומי מהיום ה-13, בשיעור 75% מההכנסה ועד 91 ימים. מי שנפגע בעבודה ומדווח על כך כמחלה רגילה שורף ימי מחלה צבורים במקום למצות זכות נפרדת. חוק דמי מחלה אינו חל על עצמאים. בביטוח הלאומי הם מבוטחים ברוב הענפים, והכיסוי היחיד שלהם לאי-כושר בשל פגיעה בעבודה הוא ענף נפגעי עבודה, כמוסבר במדריך דמי ביטוח לאומי לעצמאי.
מחלת ילד, בן זוג והורה: המכסות והתנאים
שלושה חוקים נפרדים מ-1993 ו-1998, ולא חוק דמי מחלה עצמו, מאפשרים לזקוף היעדרות בשל מחלה של בן משפחה על חשבון ימי המחלה הצבורים של העובד. אלה אינם ימים נוספים אלא שימוש אחר באותה מכסה.
| המצב | ימים בשנה | התנאי המרכזי |
|---|---|---|
| מחלת ילד עד גיל 16 | 8 | בן הזוג עובד, כשכיר או כעצמאי, ולא נעדר מכוח אותה זכות |
| מחלת ילד, הורה עצמאי או משמורת בלעדית | 16 | הילד בהחזקה בלעדית או שהעובד הורה עצמאי |
| מחלה קשה של ילד עד גיל 18 | 90 | ותק שנה; ימי מחלה או ימי חופשה לבחירת העובד |
| מחלה קשה של ילד, בשלושה מצבים | 110 | בן הזוג עובד ולא נעדר, או הורה עצמאי, או משמורת בלעדית |
| מחלת בן או בת זוג | 6 | בן הזוג תלוי לחלוטין בעזרת הזולת |
| מחלה ממארת של בן או בת זוג | 60 | ותק שנה; ימי מחלה או ימי חופשה לבחירת העובד |
| מחלת הורה או הורה של בן הזוג | 6 | ההורה תלוי לחלוטין בעזרת הזולת ואינו במוסד סיעודי |
| תרומת איבר של בן זוג או של הורה | 7 לכל אחד | ימי מחלה או ימי חופשה לבחירת העובד |
שתי טעויות נפוצות בשורות של בן הזוג וההורה, והן הפוכות זו מזו.
1. ששת הימים אינם למחלה רגילה. החוק מגדיר "חולה" לעניין הזה כמי שחלה והפך להיות תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום יום, כמו לבישה, אכילה, רחצה וניידות בבית. בן זוג עם שפעת, או הורה אחרי ניתוח שמסתדר בעצמו, אינם מקימים את הזכות. גם ליווי לבדיקה או לטיפול נקודתי אינו נכנס לסעיף.
2. אין יותר מגבלת גיל להורה. עד 2014 נדרש שההורה יהיה בן 65 לפחות, והתנאי הזה בוטל בתיקון מס' 3 שפורסם ב-13.02.2014. אתרים רבים עדיין מציגים את דרישת גיל 65 כאילו היא בתוקף. הורה בן 45 שהפך תלוי לחלוטין בעזרת הזולת מזכה בזכות בדיוק כמו הורה בן 80.
עוד על שורת ההורה: הזכות חלה גם על ההורה של בן הזוג, ולפי תקנה 3 לתקנות דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), היא מותנית בכך שאח או אחות לא ניצלו אותה עבור אותו הורה באותה תקופה. לפי סעיף 1(א) לחוק, הזכות מותנית גם בכך שבן או בת הזוג של העובד הם עובדים ולא נעדרו מעבודתם מכוח אותה זכות. היעדרות של חלק מיום נספרת יחסית.
מתי משלמים כן מהיום הראשון?
מחלה קשה של העובד עצמו. סעיף 2(א1) קובע שעובד החולה במחלה ממארת או במחלה שנדרש בשלה טיפול קבוע בדיאליזה, ונעדר לשם טיפול או בדיקות תקופתיים, זכאי לדמי מחלה מהיום הראשון או מחלקו, אף לאחר החלמתו. התנאי הוא אישור רפואי בכתב שהטיפול נדרש בשל אותה מחלה. הימים עדיין נזקפים על חשבון תקרת 90 הימים.
הורה לאדם עם מוגבלות. עובד שהוא הורה לאדם עם מוגבלות, שנעדר בשל מחלת ילדו או לצורך מתן סיוע אישי לו, זכאי לתשלום מהיום הראשון, לרבות חלק מיום. בנוסף עומדות לו עד 18 ימים בשנה על חשבון ימי מחלה או חופשה, ועוד 52 שעות בשנה שאינן מנוכות משכרו כלל, וכל אחת משתי המכסות מוכפלת בהתקיים תנאים מסוימים. הזכות דורשת ותק של שנה.
אישור מחלה בלי ללכת לרופא: מה השתנה ב-2024
זה השינוי המעשי הגדול ביותר בתחום בשנים האחרונות, והוא עדיין חסר בהרבה מדריכים. מ-01.09.2024 תוקנו תקנות דמי מחלה כך שעובד יכול להגיש למעסיק תעודת מחלה קצרה שהונפקה על ידי קופת החולים שלו, בלי ביקור אצל רופא ובלי חתימת רופא. עד אז נדרשה תמיד תעודת מחלה חתומה בידי רופא.
לזכות יש תקרות ברורות: תעודה כזו מכסה עד 4 ימי מחלה, אפשר להנפיק אותה עד 4 פעמים בשנה, והשימוש הכולל בה מוגבל ל-10 ימים מצטברים בשנה. מעבר לתקרות האלה חוזרים למסלול הרגיל של תעודה מרופא. חשוב להדגיש שהתקנות שינו את אופן ההוכחה בלבד: סולם התשלום, הצבירה והתקרה לא השתנו.
שתי נקודות נוספות בתקנות שכדאי להכיר: תעודת מחלה אינה כוללת את האבחנה הרפואית, והמעסיק אינו זכאי לדעת ממה העובד חולה. מנגד, כשהתעודה לא הונפקה על ידי רופא של קופת חולים, המעסיק רשאי לדרוש בדיקה רפואית נוספת, והעובד נדרש להתייצב אליה.
חובת ההודעה, מועד התשלום, ומה קורה אם מפטרים אתכם
התקנות מחייבות את העובד להודיע למעסיק תוך שלושה ימים מהיום הראשון להיעדרות, על ההיעדרות ועל התקופה המשוערת, ואפשר שההודעה תימסר על ידי מישהו מטעמו. סייג שרבים לא מכירים: החובה חלה רק אם המעסיק הביא מראש לידיעת העובד את קיומה.
דמי המחלה משולמים במועד שבו היה משולם השכר, ובלבד שתעודת המחלה הוגשה לפחות שבעה ימים קודם לכן. הוגשה מאוחר יותר, התשלום נדחה למועד תשלום השכר הקרוב שאחרי ההגשה, כלומר עיכוב בהגשה דוחה את הכסף בחודש ואינו מבטל אותו.
שלוש הוראות נוספות ששוות הרבה לעובד. סעיף 4א אוסר פיטורים בתקופת המחלה, עד תקרת 90 הימים, למעט אם הודעת הפיטורים ניתנה לפני ההיעדרות או אם מקום העבודה נסגר. סעיף 7 קובע שדין דמי מחלה כדין שכר עבודה לכל דבר, ולכן מפרישים עליהם לפנסיה, הם נכללים בבסיס פיצויי הפיטורים, ואיחור בתשלומם עשוי להיחשב הלנת שכר. מנגד, סעיף 10 שולל את הזכות מעובד שעבד בשכר בתקופת המחלה, והמעסיק רשאי לדרוש בחזרה את ששולם.
האם ימי מחלה שלא נוצלו שווים כסף בסוף?
ברירת המחדל היא לא. חוק דמי מחלה אינו מקנה זכות לפדיון ימי מחלה שלא נוצלו, ועובד שסיים את עבודתו עם 90 ימים צבורים אינו זכאי מכוח החוק לתשלום עבורם. זה שונה מהותית מפדיון ימי חופשה, שהוא זכות שבחוק חופשה שנתית.
פדיון ימי מחלה קיים, אך תמיד ממקור אחר: הסכם קיבוצי, הסדר במקום העבודה או חוזה עבודה אישי. הוא נפוץ בעיקר במגזר הציבורי ובעת פרישה לפנסיה, ובכל מקרה כזה שיעור התשלום ליום והתנאים נקבעים באותו הסכם ולא בחוק. מי שסיים עבודה כדאי שיבדוק במקביל את זכאותו לדמי אבטלה ואת חישוב פיצויי הפיטורין, ובנוסף לוודא שקיבל את מלוא דמי ההבראה שמגיעים לו. דמי מחלה עצמם חייבים במס הכנסה ובדמי ביטוח לאומי ככל שכר, ואת השיעורים אפשר לראות במדריך מדרגות מס הכנסה 2026.
שאלות נפוצות
כמה אחוז מהשכר מקבלים על ימי מחלה ב-2026?
היום הראשון אינו משולם, בימים 2 ו-3 משולמת מחצית דמי מחלה, ומהיום הרביעי דמי מחלה מלאים. סעיף 5 מגדיר דמי מחלה כגובה השכר, ולכן בפועל 0%, 50% ו-100%. השיעורים 37.5% ו-75% הם המצב שלפני תיקון מס' 4 מ-01.04.2011. בסיס החישוב אינו הברוטו המלא: סעיף 6 מגביל אותו לשכר יסוד ולארבע תוספות, בלי שעות נוספות ובונוסים.
כמה ימי מחלה צוברים ומה התקרה?
החוק קובע צבירה של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא, עד תקרה מצטברת של 90 ימים בניכוי ימים שנוצלו. 90 הימים הם תקרת זכאות מצטברת ולא מכסה שנתית. יום וחצי לחודש הם 18 ימים בשנה, ולפי חישוב שלנו על שיעור הצבירה שבחוק עובד מגיע לתקרה אחרי 60 חודשי עבודה מלאים, כלומר חמש שנים, בהנחת עבודה רצופה ומלאה. הצבירה היא אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ולכן עובד שנשאר באותו מקום עבודה כשהמעסיק מתחלף אינו מתחיל מאפס.
האם צריך אישור מרופא, או שאפשר להנפיק אישור מחלה לבד?
מאז 01.09.2024 אפשר להגיש למעסיק תעודת מחלה קצרה שמנפיקה קופת החולים בלי ביקור אצל רופא ובלי חתימת רופא. התעודה מוגבלת לעד 4 ימי מחלה, אפשר להנפיק אותה עד 4 פעמים בשנה, והשימוש הכולל מוגבל ל-10 ימים מצטברים בשנה. מעבר לכך נדרשת תעודת מחלה מרופא כמו קודם. התעודה אינה כוללת את האבחנה הרפואית, והעובד חייב להודיע למעסיק על ההיעדרות תוך שלושה ימים מהיום הראשון.
כמה ימים אפשר להיעדר בגלל מחלת ילד, בן זוג או הורה?
ילד עד גיל 16 מזכה בעד 8 ימים בשנה, בתנאי שבן הזוג עובד ולא נעדר מכוח אותה זכות, ובעד 16 ימים להורה עצמאי או במשמורת בלעדית. מחלה קשה של ילד עד גיל 18 מזכה ב-90 ימים, וב-110 ימים כשבן הזוג עובד ולא נעדר או בהורה עצמאי או במשמורת בלעדית. בן זוג מזכה בעד 6 ימים ובמחלה ממארת בעד 60. הורה, לרבות הורה של בן הזוג, מזכה בעד 6 ימים, בתנאי שבן הזוג עובד ולא נעדר מכוח אותה זכות. שישה הימים של בן הזוג וההורה אינם למחלה רגילה אלא רק כשהחולה הפך תלוי לחלוטין בעזרת הזולת, ומגבלת גיל 65 להורה בוטלה ב-13.02.2014.
מקבלים כסף על ימי מחלה שלא נוצלו בסיום העבודה?
לא מכוח החוק. חוק דמי מחלה אינו מקנה זכות לפדיון ימי מחלה שלא נוצלו, וזה שונה מפדיון ימי חופשה שהוא זכות שבחוק חופשה שנתית. פדיון ימי מחלה קיים רק כשנקבע בהסכם קיבוצי, בהסדר במקום העבודה או בחוזה עבודה אישי, והוא נפוץ בעיקר במגזר הציבורי ובעת פרישה לפנסיה. במקרה כזה שיעור התשלום ליום והתנאים נקבעים באותו הסכם.
מקורות
- נוסח חוק דמי מחלה, תשל"ו-1976: סעיף 2 (מדרגות התשלום וספירת ימי המנוחה), סעיף 4 (צבירה ותקרת 90 הימים), סעיף 4א (איסור פיטורים), סעיף 5 (גובה דמי המחלה), סעיף 6 (רכיבי השכר), סעיפים 7, 10 ו-12
- תקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), תשל"ז-1976, בנוסח שבתוקף מ-01.09.2024: תעודת מחלה קצרה, חובת ההודעה ומועד התשלום
- חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), תשנ"ג-1993: המכסות לילד עד גיל 16, מחלה קשה, והורה לאדם עם מוגבלות
- חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), תשנ"ד-1993: שישה ימים ומבחן התלות המלאה בעזרת הזולת
- חילן: ביטול מגבלת גיל 65 במחלת הורה, תיקון מס' 3 שפורסם ב-13.02.2014
- חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), תשנ"ח-1998: שישה ימים, 60 ימים במחלה ממארת ושבעה ימי תרומת איבר
- הרצוג עורכי דין: תעודת מחלה ללא ביקור אצל רופא, התיקון שנכנס לתוקף ב-01.09.2024 ותקרותיו
- שבלת ושות׳: תיקון תקנות דמי מחלה, ספטמבר 2024
- מלם שכר: תשלום ימי מחלה 2026 וחלוקת האחריות בין המעסיק לביטוח הלאומי
- ששי זכאי ושות׳: דמי מחלה לאחר תיקון מס' 4, המעבר מ-37.5% ו-75% ל-50% ו-100%
- פרישה: חוק דמי מחלה (תיקון מס' 4), התשע"א-2011, נוסח ומועד תחילה
- מלם שכר: עדכון שכר המינימום מ-01.04.2026 ל-6,443.85 ₪ לחודש ו-35.40 ₪ לשעה
- נבו: תקנות דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), תשנ"ד-1994, תקנה 3 (אח או אחות שמימשו את הזכות)
המקור הראשוני לכל שיעורי התשלום ולמכסות הוא נוסח החוקים והתקנות עצמם. משרד העבודה וכל-זכות מפרסמים גם הם את הנתונים, אך אתריהם חוסמים שליפה אוטומטית ולכן לא נכללו כקישור שניתן לאמת.
המידע בעמוד זה הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי, ייעוץ מס או ייעוץ בדיני עבודה, ואינו תחליף לבדיקה אישית מול המעסיק, מול משרד העבודה או מול גורם מוסמך. הסכומים בשקלים בעמוד הם אריתמטיקה שלנו על שיעורי החוק ועל שכר המינימום, תחת ההנחות שצוינו במפורש, והם סכומי ברוטו לפני מס ומציגים את ההפסד המרבי. השיעורים שבחוק הם רצפת מינימום, והזכאות בפועל נקבעת גם לפי ההסכם הקיבוצי, צו ההרחבה או חוזה העבודה שחלים על מקום העבודה. החוקים והתעריפים מתעדכנים מעת לעת, ויש לוודא את הנתון העדכני לפני קבלת החלטה.