דמי פגיעה 2026: 75% מהשכר, תקרה של 1,314.25 ₪ ליום, וכלל 12 הימים שקובע כמה ימים בכלל ישולמו
דמי פגיעה הם התשלום שהמוסד לביטוח לאומי משלם למי שנפגע בעבודה ואינו מסוגל לעבוד. השיעור הוא 75% מההכנסה החייבת בדמי ביטוח, עד תקרה של 1,314.25 ₪ ליום החל ב-01.01.2026, ולכל היותר עבור 13 שבועות, שהם 91 ימים, רצופים או לא רצופים. את בסיס החישוב הביטוח הלאומי בודק בשתי דרכים ומשלם את הגבוה מביניהן.
הדבר שהכי קל לפספס אצל שכירים: שני הימים הראשונים אינם השתתפות עצמית, הם מדרגה. לפי הנוסח של הביטוח הלאומי לעובד שכיר, מי שנעדר פחות מ-12 יום מקבל תשלום רק מהיום השלישי שאחרי הפגיעה, ומי שנעדר יותר מ-12 יום מקבל תשלום כבר מהיום שאחרי הפגיעה. כלומר היעדרות של 11 ימים מזכה ב-9 ימי תשלום, והיעדרות של 13 ימים מזכה ב-13 ימי תשלום. שני ימי היעדרות נוספים מוסיפים ארבעה ימי תשלום. החישוב הזה הוא שלנו, על שני הכללים שהביטוח הלאומי מפרסם, ובספירה שבה ימי ההיעדרות נספרים מהיום שאחרי הפגיעה ואינם כוללים את יום הפגיעה עצמו.
כמה משלמים דמי פגיעה ב-2026?
דמי הפגיעה ליום הם 75% מההכנסה החייבת בדמי ביטוח, עד למקסימום של 1,314.25 ₪ ליום החל ב-01.01.2026. זה הסכום שהמוסד לביטוח לאומי מפרסם, והוא סכום ברוטו לפני ניכויים.
| מה נקבע | הכלל לשנת 2026 |
|---|---|
| שיעור התשלום ליום | 75% מההכנסה החייבת בדמי ביטוח |
| תקרה ליום | 1,314.25 ₪ מ-01.01.2026 |
| בסיס החישוב | שתי אפשרויות, מחולקות ב-90, והתשלום הגבוה מבין השתיים: 3 החודשים המלאים שקדמו ל-1 בחודש שבו הופסקה העבודה, או חודש הפגיעה עד ליום הפגיעה ושני החודשים שקדמו לו |
| תקופה מרבית | 13 שבועות, שהם 91 ימים, רצופים או לא רצופים, ממחרת יום הפגיעה |
| ניכויים מהתשלום | מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות |
| מועד הגשת התביעה | עד 12 חודשים מיום הפגיעה |
שתי שורות בטבלה שווה לקרוא פעמיים. הראשונה היא בסיס החישוב: הביטוח הלאומי אינו בודק רק את שלושת החודשים המלאים שקדמו להפסקת העבודה, אלא בודק גם חלופה שכוללת את חודש הפגיעה עצמו עד ליום הפגיעה, ומשלם את הגבוה מבין השתיים. מי שהשכר שלו עלה לאחרונה, או שעבד שעות נוספות בחודש הפגיעה, נהנה מהחלופה הזאת.
השנייה היא שורת הניכויים. דמי פגיעה אינם תשלום פטור ממס. הביטוח הלאומי מנכה מהם מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, בדיוק כמו משכורת. לכן 75% הוא שיעור הברוטו, והסכום שנכנס לחשבון נמוך ממנו.
באיזה שכר התקרה מתחילה לחתוך?
התקרה של 1,314.25 ₪ ליום נשמעת גבוהה, ועבור רוב השכירים בישראל היא באמת לא רלוונטית. אפשר לחשב במדויק מאיזה שכר היא מתחילה לפגוע, כי בסיס החישוב מוגדר: שלושה חודשי הכנסה מחולקים ב-90, כלומר שכר חודשי מחולק ב-30.
החישוב שלנו, תחת הנחה של שכר חודשי קבוע בשלושת החודשים: 1,314.25 ₪ מחולק ב-0.75 ומוכפל ב-30 נותן 52,570 ₪ לחודש. מי שמשתכר פחות מהסכום הזה יקבל 75% מלאים מהשכר היומי שלו. מי שמשתכר יותר יקבל את התקרה, ולכן שיעור ההחלפה בפועל שלו נמוך מ-75%. זו אריתמטיקה על הנתונים שהביטוח הלאומי מפרסם, ולא סכום שהוא עצמו מפרסם.
ההנחה של שכר חודשי קבוע היא הנחה מפשטת. בפועל בסיס החישוב הוא ההכנסה בפועל באחת משתי התקופות שתוארו למעלה, לפי הגבוהה, ולכן בונוס, שעות נוספות או חודש חלקי משנים את התוצאה. במקרים שבהם השכר היה חלקי מסיבה מוצדקת, כמו מחלה או חופשה, ניתן להגיש מסמכים ולבקש חישוב לפי שכר מלא.
מי משלם את הימים הראשונים אחרי הפגיעה?
זו הנקודה שמייצרת הכי הרבה הפתעות בתלוש, והכללים שמפורסמים לשכיר ולעצמאי אינם זהים.
יום הפגיעה עצמו. בלשון הביטוח הלאומי: "עבור יום הפגיעה, ישלם לך המעסיק את שכרך". היום הזה אינו נספר כלל כיום של דמי פגיעה, והוא משולם כשכר רגיל. ימי ההיעדרות נספרים מהיום שאחרי הפגיעה.
עובד שכיר שנעדר פחות מ-12 יום. הנוסח הרשמי: "אם נעדרת פחות מ-12 יום, ישלם לך הביטוח הלאומי דמי פגיעה עבור ימי ההיעדרות מהיום השלישי שלמחרת יום הפגיעה". כלומר שני ימי ההיעדרות הראשונים אינם משולמים.
עובד שכיר שנעדר יותר מ-12 יום. הנוסח הרשמי: "אם נעדרת יותר מ-12 יום, ישלם לך הביטוח הלאומי דמי פגיעה החל ביום שלמחרת יום הפגיעה". במקרה הזה שני הימים הראשונים כן משולמים.
עובד עצמאי. כאן הנוסח המפורסם שונה, ואינו בנוי כשתי מדרגות: "דמי הפגיעה ישולמו לך בהתאם לתקופת אי הכושר לעבודה ובניכוי 12 ימי ההיעדרות הראשונים". עצמאי שמניח שהכלל של השכירים חל עליו עלול להיות מופתע.
שימו לב גם שהנוסח לשכירים מתייחס להיעדרות של פחות מ-12 יום ולהיעדרות של יותר מ-12 יום, ואינו מפרט במפורש מה קורה בהיעדרות של 12 ימים בדיוק. מי שנמצא בדיוק על הגבול הזה צריך לברר את המקרה שלו מול הביטוח הלאומי ולא להסתמך על הערכה.
כמה שווים בפועל שני ימי היעדרות נוספים אצל שכיר?
בגלל שהמעבר בין שני הכללים של השכירים הוא מדרגה ולא מדידה הדרגתית, שני ימי היעדרות נוספים מוסיפים ארבעה ימי תשלום. הטבלה הבאה היא חישוב שלנו, לפי שני הכללים שצוטטו למעלה, בהנחה שכל ימי ההיעדרות מוכרים ושהפגיעה הוכרה. ימי ההיעדרות בעמודה הימנית נספרים מהיום שאחרי הפגיעה ואינם כוללים את יום הפגיעה, לפי הדוגמה שהביטוח הלאומי עצמו מפרסם.
| ימי היעדרות | הכלל שחל | ימי תשלום | בתקרה היומית |
|---|---|---|---|
| 5 ימים | מהיום השלישי | 3 | 3,942.75 ₪ |
| 11 ימים | מהיום השלישי | 9 | 11,828.25 ₪ |
| 13 ימים | מהיום שאחרי הפגיעה | 13 | 17,085.25 ₪ |
| 91 ימים ומעלה | התקרה בתקופה | 91 | 119,596.75 ₪ |
הסכומים בעמודה הימנית הם ברוטו, לפני הניכויים, ומחושבים לפי התקרה היומית. מי שמשתכר פחות מ-52,570 ₪ לחודש יקבל סכומים נמוכים יותר, לפי 75% מהשכר היומי שלו. הטבלה נועדה להמחיש את המדרגה ואינה הבטחה לתשלום. הזכאות בפועל, מספר הימים המוכרים והסכום נקבעים על ידי הביטוח הלאומי לפי הנתונים האישיים ולפי האישורים הרפואיים.
מה ההבדל בין דמי פגיעה לדמי מחלה?
ההבדל הוא מי משלם, באיזה שיעור, ומה קורה למכסת ימי המחלה. דמי מחלה משולמים על ידי המעסיק לפי חוק דמי מחלה, ודמי פגיעה משולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי מתוך ענף ביטוח נפגעי עבודה.
זה ההבדל שהכי שווה כסף, והביטוח הלאומי כותב אותו במפורש: "הימים שעבורם משולמים דמי פגיעה אינם יורדים ממכסת ימי המחלה שלך". באותו קו, לגבי מעסיק בהסדר תקנה 22 מצוין ש"אין לנכות את תקופת הזכאות הראשונה, כלומר 12 הימים הראשונים, משכר העובד או מימי המחלה שלו".
המשמעות פשוטה. מי שנפגע בעבודה ולא הגיש תביעה לדמי פגיעה, אלא נתן לימים להירשם כמחלה רגילה, מוציא ימים ממכסה שהוא היה יכול לשמור. הוא גם מוותר על ההמשך: ההכרה בפגיעה בעבודה היא התנאי לכל מה שבא אחרי 91 הימים, כולל מענק או קצבת נכות מעבודה. פירוט מלא של מסלול המחלה הרגיל נמצא במדריך שלנו על דמי מחלה 2026.
מה קורה אחרי 91 הימים?
דמי הפגיעה נעצרים אחרי 13 שבועות. מי שנותרה לו נכות אחרי התקופה הזאת עובר למסלול אחר, נכות מעבודה, ושם הסיווג נקבע לפי אחוזי הנכות שקובעת הוועדה הרפואית. אלה שלוש המדרגות בלשון הביטוח הלאומי.
| דרגת הנכות מעבודה | סוג התשלום |
|---|---|
| נמוכה מ-9% | אינו זכאי לקצבה |
| 9% עד 19.99% | מענק חד פעמי |
| 20% עד 100% | קצבה חודשית |
נכות מעבודה היא מסלול נפרד לגמרי מנכות כללית, שהיא הקצבה למי שאיבד את כושר ההשתכרות מסיבה שאינה קשורה לעבודה. הסכומים, תנאי הזכאות והוועדות שונים בין שני המסלולים. פירוט של המסלול הכללי נמצא במדריך שלנו על קצבת נכות כללית 2026.
למה עצמאי עלול לקבל אפס למרות פגיעה אמיתית?
זו הנקודה הקשה ביותר בענף הזה, והיא לא קשורה לחומרת הפגיעה. בלשון הביטוח הלאומי, המבוטחים בענף נפגעי עבודה כוללים "עובד עצמאי, בתנאי שהוא רשום בביטוח הלאומי בזמן הפגיעה". הרישום אינו פורמליות, הוא תנאי הכיסוי.
עצמאי שלא היה רשום כעובד עצמאי בזמן הפגיעה אינו מבוטח בענף נפגעי עבודה כלל. לכן הוא אינו זכאי לדמי פגיעה ואינו זכאי לקצבת נכות מעבודה, גם אם הפגיעה אמיתית ומוכחת. זהו תנאי רישום, לא תנאי רפואי, והוא נבדק לפי המצב ביום הפגיעה.
המשמעות מעשית. פתיחת תיק עצמאי בביטוח לאומי ותשלום המקדמות במועד אינם רק חובה, הם הכיסוי הביטוחי עצמו. רקע מלא על המעמד, המקדמות ושיעורי דמי הביטוח נמצא במדריך שלנו על ביטוח לאומי לעצמאים 2026.
איך מגישים תביעה לדמי פגיעה?
התביעה מוגשת על טופס בל/211, שנקרא "תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה". אפשר להגיש אותו באופן מקוון באתר הביטוח הלאומי. לטופס יש לצרף אישור רפואי על אי הכושר לעבודה.
המועד הוא הדבר החשוב ביותר להכיר: יש להגיש את התביעה תוך 12 חודשים מיום הפגיעה. בלשון הביטוח הלאומי, "הגשת תביעה במועד מאוחר יותר עלולה לפגוע בזכאותך לקבלת דמי הפגיעה". מי שנפגע ואינו בטוח שהפגיעה תוכר, עדיף שיגיש בתוך התקופה ולא יחכה לוודאות.
עובד אצל מעסיק שנמצא בהסדר לפי תקנה 22 יראה את דמי הפגיעה בתלוש ולא כהעברה נפרדת, כי המעסיק משלם אותם במועד תשלום השכר והביטוח הלאומי מחזיר לו. שווה לדעת ששני פרטים בהסדר הזה אינם מובנים מאליהם: ההחזר למעסיק מתחיל מהיום ה-13, ודמי הפגיעה ששילם עבור 12 הימים הראשונים אינם מוחזרים לו, והפיצוי שהוא מקבל הוא עמלה בשיעור 2.5%. גם בהסדר הזה אין לנכות את 12 הימים הראשונים משכר העובד או מימי המחלה שלו.
שאלות נפוצות
כמה דמי פגיעה מקבלים ליום ב-2026?
75% מההכנסה החייבת בדמי ביטוח, עד למקסימום של 1,314.25 ₪ ליום החל ב-01.01.2026. בסיס החישוב נבדק בשתי דרכים, מחולקות ב-90, והביטוח הלאומי משלם את הגבוה מביניהן: שלושת החודשים המלאים שקדמו ל-1 בחודש שבו הופסקה העבודה, או חודש הפגיעה עד ליום הפגיעה ושני החודשים שקדמו לו. מהתשלום מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
כמה זמן משלמים דמי פגיעה?
לכל היותר 13 שבועות, שהם 91 ימים, רצופים או לא רצופים, ממחרת יום הפגיעה. התשלום ניתן עבור התקופה שבה לא עבדתם ונזקקתם לטיפול רפואי. מי שנותרה לו נכות אחרי התקופה הזאת עובר למסלול נכות מעבודה, שבו נכות של 9% עד 19.99% מזכה במענק חד פעמי ונכות של 20% ומעלה מזכה בקצבה חודשית.
מי משלם את יום הפגיעה ואת היומיים שאחריו?
עבור יום הפגיעה עצמו המעסיק משלם את השכר הרגיל. לגבי היומיים שאחריו, אצל עובד שכיר זה תלוי באורך ההיעדרות: מי שנעדר פחות מ-12 יום מקבל דמי פגיעה רק מהיום השלישי שלמחרת יום הפגיעה, ומי שנעדר יותר מ-12 יום מקבל דמי פגיעה כבר מהיום שלמחרת יום הפגיעה. אצל עובד עצמאי הנוסח המפורסם שונה: התשלום ניתן בהתאם לתקופת אי הכושר ובניכוי 12 ימי ההיעדרות הראשונים.
האם דמי פגיעה יורדים ממכסת ימי המחלה?
לא. הביטוח הלאומי כותב במפורש שהימים שעבורם משולמים דמי פגיעה אינם יורדים ממכסת ימי המחלה. גם אצל מעסיק בהסדר תקנה 22 מצוין שאין לנכות את 12 הימים הראשונים משכר העובד או מימי המחלה שלו. זו אחת הסיבות המעשיות להגיש תביעה לדמי פגיעה ולא לתת לימים להירשם כמחלה רגילה.
האם עצמאי זכאי לדמי פגיעה?
כן, אך רק אם היה רשום בביטוח הלאומי כעובד עצמאי בזמן הפגיעה. הביטוח הלאומי מגדיר את המבוטחים בענף נפגעי עבודה ככוללים עובד עצמאי בתנאי שהוא רשום בזמן הפגיעה. מי שלא היה רשום אינו מבוטח בענף, ולכן אינו זכאי לדמי פגיעה ואינו זכאי לקצבת נכות מעבודה, גם אם הפגיעה אמיתית.
מקורות
- המוסד לביטוח לאומי: שיעור דמי הפגיעה ליום, 75%, תקרה של 1,314.25 ₪ מ-01.01.2026 ושתי חלופות בסיס החישוב
- המוסד לביטוח לאומי: תקופת תשלום דמי הפגיעה, 13 שבועות והכללים לשכיר ולעצמאי
- המוסד לביטוח לאומי: תנאי הזכאות לדמי פגיעה, כולל "הימים שעבורם משולמים דמי פגיעה אינם יורדים ממכסת ימי המחלה שלך"
- המוסד לביטוח לאומי: מי מבוטח בענף נפגעי עבודה, ותנאי הרישום לעובד עצמאי
- המוסד לביטוח לאומי: מעסיק בהסדר תקנה 22, החזר מהיום ה-13 ועמלה של 2.5%
- המוסד לביטוח לאומי: הגשה מקוונת של טופס בל/211, תביעה לתשלום דמי פגיעה
- המוסד לביטוח לאומי: שיעורי קצבת נכות מעבודה ומענק נכות מעבודה, ספי 9% ו-20%
- המוסד לביטוח לאומי: דמי פגיעה, עמוד ראשי
- המוסד לביטוח לאומי: נפגעי עבודה, שאלות ותשובות, כולל המועד של 12 חודשים להגשת התביעה
כל הסכומים והכללים בעמוד נשלפו מעמודי המוסד לביטוח לאומי עצמם, וכל ציטוט בגרשיים הוא לשון המקור. כל-זכות חוסם שליפה אוטומטית ולכן לא נכלל כמקור שניתן לאמת. כל קישור ברשימה נבדק והחזיר תשובה תקינה לפני הפרסום.
המידע בעמוד זה הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ ביטוחי, ייעוץ פנסיוני או ייעוץ משפטי, ואינו תחליף לבדיקה אישית מול המוסד לביטוח לאומי או מול גורם מוסמך. הסכומים המסומנים כחישוב שלנו הם אריתמטיקה על שיעורים וסכומים שמפרסם הביטוח הלאומי, תחת ההנחות שצוינו במפורש, והם סכומי ברוטו לפני ניכויים. הכרת הפגיעה כפגיעה בעבודה, מספר ימי אי הכושר המוכרים, אחוזי הנכות וגובה התשלום נקבעים על ידי המוסד לביטוח לאומי ועל ידי ועדותיו לפי הנתונים האישיים, ואין בעמוד זה הבטחה לזכאות או לגובה תשלום. הסכומים מתעדכנים בינואר של כל שנה, ויש לוודא את הנתון העדכני לפני קבלת החלטה.